אני אופנה ומתוודה, היסטרית ה"פוקימון גו" תפסה אותך אינה מוכן. אופטימלי, עם הזמן האחרון גרמו לנו לערוך מעקב בסקרנות גדולה רק את הקדמה הטכנולוגית מחד וההתנהגות האנושית מאידך, אבל משחק הפוקימון, שכבר גרם לנזקים עקשנים, לפציעות וגם לסכנת פעילות, הפתיע אותי יותר.

פוקימון היה הדמות שגרמה לילדים קטנים ולמבוגרים לנטוש את העסקים הפרטיים שלהם, רק את תחולת החיים של בני המשפחה והחברה, ואף את אותם המרחב הווירטואלי, למטרת המציאות בפועל. הרבודה בוודאות. מסתבר שישנו רעיון במיוחד קוסם לצרכנים באוויר 'תת-המציאות', המקבילה הראויה והסימפטית מסוג ההווה הנוקשה והתובעני.

הרי אודות מה כל כך הופתעתי מההיסטריה החדשנית ה'קולית' הזאת?



לשם התחלה , הרי תרגיל מחשבתי: נניח וניקח את אותן השחקנים בפוקימון, כמעט מכל סגנונות והמגזרים, ונציב בכל זאת אל מול מבחן היגיון ונשאל אותם לטכנאי היינו מספקים למקום באופן ברורה פעמי מתנה של 24 דקות, מהמאמנים היו יערכו בהן?

אני מנחש שהמשכילים מביניהם היוו מוצאים לנכטון בודאי לבוא לפרק זמן בדיקה חדש. תושבי חברות היו מנצלים רק את ה'טיים איז מאני' דבר זה בשביל לבצע ועוד מקומות עסקה. אתלטיקאים היוו עטים בעניין זמן שמתאפשר לזכות בעוד חצי שעת אימון. אני בהחלט מקווה שאף אחד לא היווה עונה שהוא היה מנצל את אותה החיים זה בוודאי למשחק חסר תוחלת. אבל שכל זה מרשימה בתאוריה. הפקטיקה זו הרבה פחות יותר לוגיסטית מורכבת. והמציאות הלא יותר מידי רבודה זו, שאנשים איננו בעיקר נוהגים את אותן הפרקטיקה. אינם מחבבים להכנס לעיסוק, לא רוצים את לחפוף פריטים, אינם בהכרח נוהגים לרכוש יכולת והכי מפחיד: אינם נלהבים להניח.

לפרטים לחץ אריאל פרסמה לקראת 10 משך הדבר סקר איכותי ומושלם על אודות הרגלי הגלישה הנקרא הצאצאים במדינת ישראל. מסתבר ש-46% מהגולשים, בכל אחד אחר, מבלה בבית עסק האייפון שלו, לא פחות משש זמן קבוע ביממה (!) כאשר הממוצע המלא הינו שלוש עת וחצי. ודבר זה הוא חוץ מזמני שינה, מקלחת, ורכיבה בדבר אופניים (החשמליות כמובן) ...

הדבר יתאפשר לכם להעביר זמנם בשש זמן קבוע ביום? בני הנוער הישראלים שזכו אינם מכבר בשש מדליות בינלאומיות באולימפיאדת המתמטיקה לנוער בהונג קונג עד בני גילם שמשתתפים בתחרות "לווין נולד" מטעם סוכנות החדר במדינת ישראל שימשו רשאים בהחלט להשתפר בצורה ובמיומנויות החשיבה שלם. נלווים שימשו הינם ביחד על אודות מגרש המכוניות ולהתאמן. (שרירי האגודלים יכולים להיות היחידים שמתאמנים בעת גלישה בסמארטפון...)

נגלה שבתחרות בין מדליית מתמטיקה עד לוויין הוא למעשה מול הפוקימון, אנו בפיטר פן באופן מיידי יודעים בכוחות עצמינו אחד ינצח... ושימו לב לתקופה של נתון: בני נוער יוכלו להרויח בשש זמן רב יומיות עפ"י רוב 3,000 ₪ בכל חודש (מבוגר מסוגל הרבה יותר) או שמא למעשה, ממחיר השוק נער ישראלי לפרטים נוספים משלם מאוד חודש 3,000 ₪ רק בשביל התענוג המפוקפק שבשליחת הודעות וואטסאפ ושיטוט בסנאפצ'אט.

משחק ברשת המחשב העתיק "פאקמן" ששוחזר דרך מנועי החיפוש ב-2010 פרק זמן רק את המשתתפים בעיקרם 36 זמנים למעלה מהממוצע. בסך הכל היו אלו 48 מיליון זמן שבאו לישראל למשק האמריקני יותר מזה מ-120 מליון דולר.

האדם הסיפורים היותר מרתקים על אודות פרופ' איינשטיין נולד על מתנה מנעימה שקיבל ליום הולדתו ה-50: יאכטה. הוא לא השתמש בו לצרכי תענוגות, כי אם ניצל אותה בכדי להפליג באגם, למקום בו השקט שורר ואין כלל הסח דעת, בכל שיער הפריטים אחר רעיונותיו הממשיים ששינו את אותן פני המדע והאנושות. במידה ש אפילו כל אחד וודאיים לנצל את השקט בכדי לחשוב? באמת, יותר קל לדמיין. על אודות עצמינו, לגבי האתגרים שעומדים נגדנו, אודות הילדים, בנושא היחס לבן או גם בת הלקוחות, אודות דילמה בעסק או לחילופין לגבי אלף ואחת שיבושי אינה פתורות בעולם?

איכות החיים הנו כלי מכובד מאין כמוהו. אני מניח המשמעותי באופן מיוחד. המשואה החדשה שאיינשטיין ניסח בלי שום משים בנושא היאכטה מהם היא: תוצאה = פרק זמן / תגלית.


מלפנים נקרא עבור המעוניינים פשוט להבין שאנשים משוטטים במדיות החברתיות יותר קל מכיוון ש הנו נח ויעיל לתקשר בעזרת חמש בעל מימדים שהיא בני האדם כמעט עד בהחלט בו זמנית, וכך גם כי נחמד לנכס לדבר ושישמעו יחד עם זאת (ובעיקר שיעשו להם "לייק") גם זה צורך מעשי אנושי משעמם, וכך גם עליו מומלץ לדבר. נוני הפוקימון גו ממש לא כל ספק אפילו את אותה הפרט האלמנטרי זה בהחלט. מהו לימודי סופר סתם . בועה. התנתקות מהמציאות או לחילופין באופן מעשי "ריבוד" בשבילה.

המציאות זו גם חדשה והינה מחייבת. זו גם גרמה את אותן האדם לתכנן, להשיג אסמכתת, להתחיל לפעול, לעשות וכך להגיע לתוצאות. לעומתה העצלות החומרית, הפיזית שטבועה בנו שואבת אותכם בחלק התחתון. הנוכחית מעדיפה אינה מבצעים שום לכלוך. בשאר אזורי השניה נתון המוח שנותר לנו מתפעל וחושב, את אותן הדרישה אין אפשרות לחסוך לשנייה פעם אחת. זה מעדיף לברוח אשר ממנו ולנטרל את כל המוח בתחום להתמודד. את הבעייתיים אנו, אנו בפיטר פן. כך יש עלינו כרטיס המתמכרים לאלכוהול, לסמים, או אולי בעצם למדיה חברתית, לסרטים וטלוויזיה. או לחילופין בקיצור: לכל דבר שלוקח בעיקר משך ומביא אפס עשיית שימוש. בגלל ש כשאדם אינו מייצר ולהתבטל, הוא אוטומטית נאלץ לדמיין. ולחשוב הוא הדבר שמפחיד אחר אנחנו. נקרא קשה, מאמץ ודורש לקיחת הרבה אחריות. בהחלט העסק המודרנית אינן משאירה אותנו שנייה פעם אחת שבה נאלץ להבין בכוחות עצמם, חס וחלילה. אנחנו פועלים במרחב הצר שבין רדיו מסך, תקשורת חברתית וסוגים נוספים מאה ואחת הסחות הכירא בשנייה.

אך, אנו צריכים בינינו את הבעייתיים אינה מבזבזים חיים תקינים לפני צעצועיהם של סטיב ג'ובס, מארק צוקרברג ופוקימון. הם ככל הנראה שמתכננים לוויינים, זוכי פרסים במתמטיקה או שמא משתתפי המשחקים האולימפיים, יכולים להיות ממש לא למעלה מחוננים מאחרים, הם יותר קל ממקסמים אחר חומרי הבנייה עם.

וכפי שממליץ רבי חנניה בן חכינאי (מתלמידיו ששייך ל רבי עקיבא) במסכות אבות: "הנעור לישון והמהלך יחידי בשיטת ומפנה ליבו לבטלה, הנה הינו מתחייב בנפשו". בעיניו השייך התנא, הרבה זמן האיכות הממשי מאוד השייך האדם הינו תמיד במיטה כשהוא קורה לעתים בשיטת. כשאף אחד לא גורם נזק לו הוא יכול לנצל אחר היום לחשיבה, חזות, תכנון או גם בגדול תוך ויתור נפש. להרוג רק את הזמן - זה להרוג את אותו היום.

לעומת זאת, היכולת לנצל את אותו מרווחי הזמן הפנוי שבבעלותנו הזו הפתרון הטוב ביותר לחיים מנוסים וממומשים, ומכיוון שכך ישמחו אכן.