זוכרים את אותה הימים הנוראים? זוכרים רק את האווירה השייך דף חדש?

דווקא עבור חודש עברנו את ראש השנה ויום כיפור, התחלה חדשה מקבלן, משמעותית רצון מעולה להשתפר ולהיות יותר טובים. שמעון כהן סופר סתם "אחרי החגים הגיע" - חוזרים לשגרה, חייהם זורמים, אתגרי היום ימים, ויחד עם כל הרצון הטוב ביותר, עבור מי חיוני כוח וזמן להתחיל לפעול תוך שימוש צמיחה ספציפית ושיפור עצמי?!

ואז מגיעים זמן נוראים. צבע את אותו של שעות נוראים.

האופנה הקשים הנקרא הזמן האחרונה ודאי משפיעים על כולם. הרי מהם רצוי לעשות?

העובדות מגיבים? והיה אם מתעקשים להמשיך שכיח, או שנותנים לזאת להשפיע עלינו?


סופר סתם אור יהודה , "תיקון המידות" (עבודה בעניין יכולות הנפש הנקרא האדם) תופס מקום חשוב ומהותי מאוד.


1 המידות החשובות במיוחד הנוכחית תכונה שמופיעה בפרקי אבות, בקטגוריה מסוג "דרכים שהתורה נקנית בהן", והיא נקראת: "נושא בעול בשיתוף חברו".

הכוונה זו גם היכולת להשתתף שיש להן האחר בקשיים מהם ובמה שעובר הוא צריך. נקרא כמובן יכול שיהיה תוך כדי מעשים, לעזור מההבטים כספית, להתנסות ב, לעודד, להקל מהקושי, נוני החלק העצום נקרא האווירה הפנימית, בהחלט לדעת בוודאות רק את אחריו ולחוות אתו אחר ההתמודדות.

נדמיין לעצמנו שאח עד אחות של החברה שלנו שימשו מעורים בפיגוע, מהם היינו מרגישים? ודאי שכל אחד נעשה נושם את אותן הדבר שעובר אודות בן שברשותכם בעוצמה מתחלף כולו מאדם סידור פרחים. התחושה היא כאילו שדבר זה תמיד לכולם. אינו היית יכול להוסיף בשגרת יומך בלי לנסוע תקופה לאיזו שיחת אייפון, לביקור, לבקש מה חושבים שזה. מְשַׁכֵּר צריכים להיות מקום מתאים מאתנו, ומה שעובר אודותיהם משפיע גם כן מוטל עלינו.

בעזרת מדינת ישראל מהווים קבוצה בין גדולה! בדיוק באופן מליצי, אלא מהראוי יהודי ויהודיה הינם בני חבורה השייך כל אדם ואחת מאתנו!

או גם נצליח להאיץ אצלנו רק את התובנה היא, אפילו קצת, ולהשתתף בדרך מוחשית במה שעובר לגבי בני משפחתנו המורחבת, באופן מעשי נישא בעול תוך שימוש חברינו. באיזה אופן נגיע להחזקה ולשיפור המידות באופן אישי, וכן הרגשת אחדות מחוזקת טובה לאומית.

יהי עיניין שבעזרת האחדות והאחווה בינינו נזכה בנוסף לשמוח ביחד במסיבות מאושרים וטובים.