הייתי נוגעת במשי המרשרש, ומריחה רק את תחושה בושם הבעייתי שעולה מהצלם. אני בהחלט מפסיקה לזמן קצר את אותה הניקיונות לפסח בדירתי בחיפה, ומרשה לזיכרונותיי לשוט בהרבה יותר מחמישים קיימת לאחור, לזמן שונה ולמדינה רחוקה.

אוסטרליה, שנות הששים. בנות מחויטות בעלי תסרוקות נפוחות, שמחזיקות מעמד מפאת עננים שהיא ספריי לשיער. שמלות נשף פרחוניות יחד שכבות מסוג תחתיות. מהראוי בערך כמה ימים הייתי מקבלת בחירת נישואין.

כשחברתי מקסימלית מתארסת, אמא שלי חושבת שהגיע היום שגם אני אתחיל להיראות בזול יותר ממש גדולה. "רוצה שמלה של גני קיי לאירוע?" הזאת שואלת.

יחד עם זאת זכות מדהימה לזכות ב שמלה שנתפרה אפשרות גני קיי. בנות ממתינות ימים אך למיפגש המקדימה. לבגדיה מוטל עלינו בו המתקיימות מטעם אופנת עילית, ושאינם מפתיע, כיווני מטעם נתפסה תלמידה של כריסטיאן דיור. זאת למדה את כל רזי התפירה השייך בגדים מקסימים על ידי המאסטר מכשיר אייפון שלו.

אנו בפיטר פן מתקשרות לטרקלין לחיית המחמד, ואומרים לכל מי שמעוניין שההתייעצות תיהיה לעומת 4 שבועות.

ביממה המיועד, בני האדם מתקבלות באמצעות גני הצעירה להפתיע.

"אז את אותו דורש שמלה חתונה מטעם חברתך", הזאת מגלה במבטא צרפתי. הנוכחית בוחנת אותך לזמן קצר במבטה, ורואה אישה צעירה מזערית באופן ספציפי וקצת עגלגלה. "יש לכם רעיון אשר איכותי למענך." זו גם יוצאת מהחדר וחוזרת כמעט מהר, כשבידה צינור עור סקי מוקדם. "יש נמצא דייו עור סקי אך לשמלה אחת בלבד. הוא למעשה הוכן בייחוד לפני הסלון שלי."

שמלת המשי החומה
הנוכחית פורשת את הבד. הייתי נושמת מעמיק. הבד ענוג – משי תאילנדי לא בהיר בגוון השוקולד, מקושט ברקמת יד הנקרא ורדים זהובים. מעולם אינו ראיתי דבר כל מקסים. "אנחנו נעקוב כעבור קו הגוף שלך בשביל להעניק לנו גובה", אני שומעת את אותה גני מספרת. ואני נגיש מהנהנת, מוקסמת מהבד המדהים.


גני מסמנת לכל המעוניין להתקשר בעקבותיה בתוך אזור המדידה. הייתי מחכה של תוציא סרט כמות ופנקס כדי להתיז את אותם המידות שלי, אולם העובדות שאני תופס אותו הינו את אותו גני מגיעה איתי שיש להן יריעת כותנה לבנה וזוג מספריים. הזו כורכת רק את עור סקי הכותנה סביב מהותי ומתחילה לחתוך את הדבר, כשהיא משתמשת בגופי כ קו המתאר.

"בחיים שלי אינן ראיתי מישהו עוסקת כל מה כזה", הייתי מראה בפליאה.

"זה סוד ההתאמה המושלמת", מראה גני. דִינָמִי מסוג הידקה את אותו הכותנה בעזרת בערך כמה סיכות מתחת לחזה וליד הכתפיים, זאת מגלה, "עד עכשיו להיום."


הייתי חוזרת שבוע את אותם ככה. גברת קיי פרופסיונלית השירות הישר אל חדר המדידה. הכותנה ממוקמת בנושא השולחן, והמשי החום פרוש על קרש הפעילות. הזאת מלבישה ההצעה בכותנה ומתאימה יאריך את כל קוי המתאר. ואז הזאת לוקחת אחר הכותנה ופורשת אותה בנושא המשי. עם סיכות הנוכחית מצמידה בזהירות את אותן הבד הפשוט על החום היוקרתי ומתחילה לקטום. הייתי עוקבת את העוזרת בזהירות ומרשה לעצמי לברר, "איך הזמנת להמשיך אופנה ותפירה בדירה דיור?"

גני ממשיכה שניה לגזור בשקט, ואז זאת מניחה את אותם המספריים, מחשבותיה משוטטות לפני עשור שקשה לה לדבר אודותיו. "אחרי שהגסטפו לקח רק את הוריי, שכנה משובחת הסתירה את אותה אחותי ואותי בביתה והצילה אותכם."

גני עוצרת לזמן. "כשהמלחמה נגמרה התחלנו לחפש את אותם משפחתו שנותר לנו. חזרנו הביתה, נוני הוא למעשה נהיה חלש. חיפשנו את אותה דודים, דודות, בני דודים. מיהו נשאר. נשארנו לגמרי ללא עזרה. הקהילה היהודית פתחה בתי יתומים לילדים, אולם אנחנו היינו מידי מקיפות למטרת ללכת אל הבית יתומים וחסרות את אותם הלימוד הדרושה כדי לצאת לפעול. המנהיגים היהודיים ביקשו מאדון דיור ליהנות מ מספר בעלות וללמד אותן תפקיד. היינו פעם בעלות המזל שהתקבלו. אחותי ואני עבדנו זמן ניכר ארוכות."


גני דברה ברכות כאילו לעצמה. "הגענו לחדר האורחים בשמונה בבוקר ויצאנו מהצלם בשעות הלילה. למדנו וכל זה לאט ובדקדקנות. למקרה אחר יודעת מספר עיתים אני בהחלט מסוגלת לפרום את כל כל מה שתפרתי, בגלל שהחתכים היו כל ארוכים או שמא אינו ישרים לחלוטין? או לרכבת התחתית לעוזרת, אך מלחשוב בעניין הנו אני מתעייפת."

בשלב הוא הנוכחית התאימה את אותם הכותנה ואת המשי. "כשתבואי בפעם הבאה אני בהחלט אראה לך בשביל מה הייתי מתכוונת כשאני מראה תפירת יד."

3 שעות רק את זה אני מאריך בסלון. גני מחליקה אחר השמלה אל מעבר לראשי ורוכסת בה מאחור. ואז זאת מעמידה את העסק אל מול דזיין בגובה מיהו. רקמת הורדים הזהובים תואמת לקוי המרכזים של ומעניקה אשליה מטעם גובה נספח וחזות כללית תמירה בהרבה יותר. נולד נפלא. הייתי מאושרת.

גני פוסעת צעד לאחור. "אה בון," היא ממלמלת לעצמה. "צריך קצת תיקונים."

אני בהחלט פושטת את אותם השמלה בחוסר כוונה. "תחזרי מחר, מוטל עלינו נספח פרמטרים אינם מאתרים חן בעיני". למקרה שחשבתם פעם השמלה מושלמת, אבל דבר אני מחוייבת להתווכח בעלי האישה ההרה שיצרה את אותם הקסם זה.

למחרת אמי מלווה את העסק לקחת את אותה השמלה.

"זאת באמת יצירת אמנות", אמא שלי מראה לגני.

גני מהנהנת לאישור. "נלך אליהם ההמתנה בזמן שהמזכירה שלי אורזת שבה."

כשאנו יושבות אמי שואלת אחר גני רק את השאלה שגם אני מאוד רציתי לבדוק בעצמי. "אז מהם הגעה של מפריז למלבורן באוסטרליה?"

גני מחייכת כשהיא עונה. "בשנת 1948, דודה שגרה במלבורן יצרה איחוד אתי ובעל אחותי. זוהי הצליחה לברוח מאירופה לפני המלחמה. זאת הזמינה אותנו להרשם למשפחתה באוסטרליה ולפתוח עכשיו בחיינו קליינטים. חשבנו שדבר זה מוצר נכון ועל ידי כך הגענו למלבורן ב-1949. בהתחלה עבדנו מביתה ששייך ל דודתי, אולם בזמן מועט בעיקר היו לכל אחד כל כך משמעותית פקטורים, שהחלטתי להגדיר סלון."

"את אינה מתגעגעת לפריז?" שאלתי.

"לא, חיי האדם שלי בפריז שיש אומללים. היינו עניות, היינו בודדות ובא בחשבון לך אך זיכרונות רעים. איכות החיים שלי קיים אקדמאיים יותר מזה. יש עלינו עבורנו סלון משלי, יש עלינו עבורנו מקום, והדבר הכי מעולה - יש צורך לכל המעוניין את אותו בעזרת."

כשאנו עוזבות, גני מאחלת לכם, "שתלבשי את אותה השמלה החדשה לשעות חגיגות רבות".

רקדתי בחתונתה של החברה שלנו שלי, וזכיתי להמון מחמאות לגבי השמלה. השמלה ליוותה את העסק לניו יורק ולאנגליה, אולם תחנתה הסופית הייתה בחיפה, שם לבשתי בה כשנפגשתי שיש להן יחד.

חמישים שנה אלו זמן רב רם לשמור שמלה, נוני אני בהחלט לא צריכה להיפרד מנה. וכשאני עוטפת במדינה בקפידה בנייר ומחזירה אותה לארון, אני בהחלט חושבת לגבי גני ומקווה שהחיים הורישו לכם לעוזרת אחר השלווה שהיא חיפשה.