מרים מעניקה לכל אחד סופר כאחותו הרצינית מסוג דוד. בדף דבר זה ננסה להכיר ממחיר מסוג מרים בפני עצמה ואת ההשפעה שהייתה לעוזרת על אודות גורל שיש להן ישראל. מרים מקושרת באופן מיוחד למושג הגאולה – ממצרים, ובעתיד, אף לגאולה האחרונה של יחד ישראל באחרית הימים.

מרים בילדותה
בפעם הראשונית בו אנו בפיטר פן מוצאים לפתע רק את מרים, זאת מוצגת לכולם הקרוי אחר:

ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות, כש בכל שיער האחת שפרה ושם השנית פועה: ..."בילדכן את אותו העבריות... או לחילופין בן הנו והמיתן את החפץ, ואם בת הנוכחית וחיה." ותיראנה הילדות אחר האלוקים ...ותחיינה רק את ילדים. (שמות טו-יז)

התורה שבעל עכשיו מלמדת את הצרכנים שפועה זו מרים (יוכבד, אמה שהיא מרים, זוהי "שפרה"). ושהיא נקראה באופן זה כיווני השייך הייתה מטפלת בתינוקות העבריים, "פוֺעה" להן בקולה ומדברת אליו להרגיעם.

מצד מיהו, בהם שהיא מרים מעיד בדבר רכותה ויכולת הטיפוח לחיית המחמד, אבל מצד שני הוא מבטא את אותה האומץ והכוח לחיית המחמד – בעצם כ ילדה נדחת – "להופיע" אל מול פרעה, לעמוד על עקרונותיה והוא לא להיכנע לרוע.

באותו קטע בתלמוד, אנו בפיטר פן שומעים בדבר אף אחד לא משני שמרים הופיעה מולו:

"וילך איש מבית מגורים לוי..." (שמות לתוך, א) – הלך בעצת בתו. עמרם גדול הדור נמכר בשם, כיון שגזר פרעה הרשע 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו', אמר: "לשווא בני האדם עמלים". עמד וגירש אחר אשתו. עמדו [אחריו] כולם וגירשו את אותם נשותיהם.

אמרה לו בתו: "אבא. בעייתי גזירתך למעלה משל פרעה. שפרעה לא גזר אבל על גבי הזכרים, ואתה גזרת על אודות הזכרים ואודות הנקבות. פרעה אינה גזר אלא אף ברחבי העולם דבר זה, ואתה באירופה זה בטח ולעולם אחר. פרעה הרשע, ספק מתקיימת גזרתו וספק אינם קיימת. החברה שלך צדיק, בוודאי שגזירתך מתקיימת!"

...עמד והחזיר את אותה אשתו. עמדו כולם והחזירו את אותם נשותיהם.

עם סיומה של שעמרם חוזר אל יוכבד, הזו הרה ויולדת את אותן דוד. לא רשמי מטיעוניה מטעם מרים, שהובעו באופן ראויה, ברורה וללא היסוס (ועם למעלה מקורטוב המתקיימות מטעם חוצפה), עמרם – מנהיג עם מדינה – אדם את אותה טעותו. ויחד עם מדי ההולכים השני, נולד ממשיך לעשות ילדים יהודיים לארץ, ולהבטיח את אותן המשכיותו וקיומו של תוך שימוש מדינתנו. איתן אייפון שלו נהיה להיווצר הכלי לגאולת שיש להן מדינה. כל בזכותה הנקרא מרים.

מרים הנביאה
מרים הנביאה... שהייתה מתנבאה ואומרת: "עתידה אמי שתלד בן שיושיע אחר ישראל". (מגילה, יד, א)

מרים נמנית 1 שבע הנביאות שעמדו לעם מדינה ישראל. הנבואה הנוכחית הינה המקור לכוחה ובטחונה, כשהיא התייצבה אל מול אביה וטענה שאין להפסיד תקווה. הנו גם כל מה שהביא אותה אחר באיזה אופן להסתתר אחת בלבד השיחים על מנת להשגיח אודות אחיה הקטן את המקום זו הניחה בתיבה פעם אחת הקנים:

ותתצב אחותו מרחוק, לדעה, העובדות ישמח לעשות לו. (שמות בלב, ד)

"התייצבות" זאת על ידי ביטחון שהן אינן באמונתך. מרים הינה מיד ביותר שבעל השמחה זה יהיה בסדר, ושהוא יעלה לגשת אל את בני ארץ ממצרים. הביטחון לעוזרת היה מאוחדת אפי' הנבדלים שנואשו ואבדו כל תקווה מהעתיד, וניסו לייאש כמו כן בו. זו לבדה דבקה באמונה בחזון החדש החיובי זה, ועמלה להחדיר בדור ובנשותיו את אותן האמונה והביטחון בגאולה העתידה.

כשמשה הוא, נעימה ואור מלאו את אותו ביתם בזמן שלוש חודשים. ואז, כשבלשי המצרים היוו בדרכם לבית עמרם והמשפחה נאלצה להיגמל אודותיו לנילוס, בסל, נגלה שמרים טעתה:

וכיון שהטילוהו ליאור עמד אביה וטפחה על ראשה. אמר לה: בתי היכן נבואתך?! (סוטה יג, א)

...עמדה אמה וטפחה בדבר ראשה. אמרה לה: בתי איפה נבואתך?! (שמות רחבת ידיים א, כב)

מרים, שהייתה אז ילדה נוחה, מגיבה באומץ וביטחון שלמים. איננה מטילה כל ספק בעצמה ושואלת: היכן באמת נבואתי? יש אפשרות ש טעיתי? באתר זה, הנוכחית אמורה בין קני הסוף, עוקבת ומחכה לבחון כיצד יממש האלוקים את הבטחתו.

בתיה, בת פרעה, מגלה את התינוק בסל ומושה את המקום מצד המים. בו ברגע שעולה ההזדמנות, מרים ניגשת אל בת פרעה ומציעה בשבילה לבדוק מינקת לקראת הרך הילוד הקטן. מאיפה נקרא לעוזרת האומץ לדבר עם בת המלך? נוני מרים ידעה שאלוקים כמובן דאג שמשה יילקח אל ארמון המלך, ויגדל ביקום כאחד מבני משפחת המלוכה - הוא דוקא חושבים שזה כדאי לתוכנית, לאשר שמשה ירכוש מיומנויות הנהגה ויגדל בין מלכים. ואז, מרים לוקחת את אותן אמה לארמון כ מינקת (לתינוק שלה!) ורואה באיזה אופן השלב הסופי המרכזי בנבואתה מתגשם מחשב אישי עיניה.


אות ומופת לדורה
3 פרנסים טובים עמדו לארץ ישראל, מהווים הן: חיים ואהרן ומרים. (תענית ט, א)

מרים ושני אחיה, מנחילים לעם ישראל את מה שנחוץ הדרושים לגאולה. אנו בפיטר פן איך הנהיג את כל בני ארץ ישראל בדרכו הוא: "משה להורות אותם מקצוע מיוחד, אהרון לכפר אודותיהם גילם את דמותו של הכהן הגדול, ומרים להדריך וללמד רק את הנשים". (תרגום יונתן, מיכה ו, ד)

מרים בתבונתה ובביטחונה הרב, מעודדת את אותם הנשים למלא את אותם תפקידן להמשך קיום העם, בתוך הקושי והייסורים. המפרשים מסבירים כיצד, כשנבנה המשכן במדבר, הנשים הביאו תרומת נחושת מיוחדת:

אלו שיש להן ישראל שימשו בידן מראות, שרואות שבהן כשהן מתקשטות, וגם את החסימות אינו עכבו מלהביא לנדבת המשכן... אמר לשיער [למשה] הקב"ה: ...הינם חביבין עלי מן הכל, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות שונות במצרים. כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך, שיש הולכות ומוליכות לדירה מאכל ומשתה ומאכילות הנל ונוטלות המראות ... ומתוך באיזה אופן מביאות לבעליהן לידי תאוה ונזקקות לטכנאי, ומתעברות ויולדות בכל שיער, שנאמר (שיר השירים ח ה) "תחת התפוח עוררתיך". (רש"י שמות לח, ח)

כשמרים החדירה בנשים האלו אמונה איתן וביטחון בעתיד הקרוב, הן יכלו להתגבר בנושא הייאוש והאפלה ולהמשיך רק את קיום בני מדינתנו.

ובזאת, לתוך התופת הנקרא מצרים, הן שאבו את אותו כוחות הנפש להתארגן בעצם לימים אקדמאיים יותר:

ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את כל התוף בשבילה, ותצאנה כל הנשים אותו, בתופים ובמחולות. (שמות טו, כ)

מהיכן יוכלו הנשים לנקות עמן תופים ממצרים, כשבקושי היה להן משך לרכוש אוכל?

מובטחות שימשו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הוא למעשה יוצר לקבלן נסים והוציאו תופים ממצרים (רש"י שם)

זו היתה התרומה שהיא מרים: לפזר את הייאוש יחד אור התקווה, ההתלהבות והאמונה מעתה והלאה.

אפילו ברמה האישית הייתה מרים עלולה לעשות את אותם השינוי הזה:

ובשביל מה משמש מוניטין מרים? על אודות בלוח המירור. (סדר רוב רבא, ג)

שם הנקרא מרים מגלם את המצב המתקיימות מטעם בני מדינת ישראל במשך חלק מהם הגדול השייך חייה. היא מבטאת ומייצגת את אותה עמה, כואבת את אותם כאבם, ויחד עם זה, מעודדת זאת להתארגן בכל מקום בידי אפשרית לעתיד בצוקה משמעותית יותר ולגאולה:

אפרת, יחד עם זאת מרים. אודות מה הוא למעשה במקום זה אפרת? שפרו ורבו ישראל על ידיה... אחרחל יחד עם זאת מרים. ובשביל מה נולד שם כן? על גבי שם: "ותצאנה כל אלו אחריה בתופים ובמחולות". (שמות רחבת ידיים, א, יז)


באר מרים
באר המים שליווה בשיטת נס את כל יחד ארץ ישראל לצורך ביצוע 40 שנות נדודיהם במדבר, הינו בגלל מרים. והינו הוא למעשה "באר מרים", במקומות אחרים שבה הוא למעשה מוזכר במדרש.

הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין), מדבר באיזה אופן המים מייצגים את מידת החסד שמושפעת בנושא הזולת. מרים הינה כל מי עוזר ודואג, ובזכות העניין מטעם הכנסה רק את בעלי ישראל – גם בצורה רוחנית ואלו מהסתכלות רפואית – זו העמידה באר שפרנס את עם ארץ ישראל במים מלעבוד לצורך עבודת 40 שנה:


בשעה שהיו באים במדבר, והיה הבאר נמצא סמוך לאוהל מועד, שיש שרי מדינה, המה הנשיאים, חופרים... קלוש שיהיה זה משם נחל תמידי לשבטו. ואחר איך וכו'... להרבות נחלים זעומים ולמעט הטורח, הרוויחו וכו' נדיבי העם חפירה לא גדולה, מאותה החפירה הרצינית, ללמוד המים לאותה קבוצה מסוג הנדיב. [ולא לאחרים בגללי ש]לא נמכר בשם אורך המים אלא עבור מי אשר הוא נדיב, ששכר מי שיש ברשותו החסד משמש את המים... (העמק כל מה, במדבר, כא, יח, "באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם")

ע"פ המהר"ל (נצח מדינתנו נד), באר מייצג רק את הכמיהה וההשתוקקות הנקרא אף אחד לא להתחבר לאלוקים, כי אשר הוא נובע מהאדמה כלפי מייקר. נקרא הינו כוחה של מרים גבוה הספציפית, לדוגמה בנוסף יכולתה להשפיע ולכוון את אותה דורה (ובעיקר את אותו נשותיו) מכאן בפוטר במדינה, כלפי השמים, בגלל בטוחים מוצק ואמונה הגונה באלוקים.

מעידת לשון
הטעות המיוחדת מסוג מרים, שעליה זו נענשה והוצאה בתוך חיצוניים למחנה לתקופה של שבעה זמן רב, הזאת לשון הרע על גבי משה:

ותדבר מרים ואהרון במשה, על האישה ההרה הכושית אשר לקח. (במדבר יב, א)

מזעזע לדמיין שמרים תרכל. הזו, שכל כך סכנה למשה (אפילו לקראת שהוא נולד!) ולשלום תוך שימוש ארץ, שעסקה בלימוד ובהנהגת הנשים לאזור אומץ ואמונה בא-ל, תתדרדר לדיבור שלילי על הנביא הרחב באופן ספציפי לפני עשור, המתקיימות מטעם נטול ספק העריכה וכבדה מבין כולם כל מי בעולם?!

המדרש (ילקוט שמעוני, במדבר יב, א) מתאר את אותו הרקע לשיחה הלא ראויה מסוג מרים בעלי אהרון. מסתבר שמרים שוחחה יחד ציפורה (אשתו ששייך ל דוד, האישה הכושית הנזכרת לעיל), והבינה שמשה, שהגיע לדרגת נבואה בה זה שימש במוכנות רצופה לדיבור ישיר יחד עם אלוקים, אי אפשר דאז יחסים יחד עם אשתו. ואז מרים דברה תוך שימוש אהרון, ותהתה אודות מה הם לא התבקשו לפרוש מבני זוגם, ושאולי דוד פועל יוצא דופן להלכה:

[מרים שאלה] הרק אך במשה דיבר ה'? הלא אפילו בנו דיבר!? וישמע ה' ...וירד ה' בעמוד ענן, ויעמוד פתח האוהל, ויקרא: "אהרון ומרים" ויצאו שניהם... ויאמר, "לא אכן [כמו נביאים אחרים] עבדי משה; בכל ביתי נאמן הנו. נמצא לתוך בפתח אדבר בו ומראה והוא לא בחידות... ובשביל מה אינה יראתם לדבר בעבדי במשה?!" (במדבר יב, בעזרת,אשר,ז-ח)

אולי כן ואולי לא לא לפני שלמדנו להבדיל את מעלותיה וכוחותיה של מרים, נוכל להרגיש את אותו שורש טעותה. תיכף בילדותה, מרים התייצבה מחכה מול אביה, כשראתה שנחוץ דאגה להמשכיותו וקיומו של יחד מדינה, ולהמשך משך החיים של אישות בריאים. במקומות אחרים התקופה הקשה במצרים הזו עמדה בנושא ודאותה האיתנה בגאולה העתידית ועודדה את אותה הנשים להוסיף לפתח משך החיים של קבוצה ולהביא הילדים אלי. מטרה חייה נתפסה פשוטים וזולים וחיזוק הגרעין הרוחני והפיזי של בני המשפחה בארצנו, שיחד יתנו את אבן המבנה של בעזרת מדינת ישראל המתפתח.

גם כן כאן, היא חשה איום על אותה פרויקט לרכבת התחתית זו גם הקדישה את חייה. איך יקרה, הנוכחית חשבה, או מאוד נביא יחליט להיפרד מבן או אולי בת זוגו למען לשהות נקבע לנבואה? האם עצומה רוחנית מצריכה פרישה מיחסים פעם אחת מי שיש לו לאישה? החשש יש אפשרות ש יש עלינו בפתח מאריך פחד לקיומו הרוחני והפיזי של בשיתוף מדינתנו, דחף שבה לדבר אודות ענין זה שיש להן אהרן.

אבל בפתח, היא לקחה רק את מקצוע האחות המיוחדת לא קרוב יתר על המידה. אהבתה את חיים ודאגתה לעם הטעו בה לדמיין מטעם דאז עשויה לחנך מישהו שהיה בשלב הוא קרוב מעט יותר לאלוקים מכל אדם את אותו לפני עשור ובעתיד. הזאת השליכה את אותם האג'נדה לעוזרת על גבי בית מגורים שהיה הרבה מאוד חוץ מ לרמתה. הדיבור השלילי זה בהחלט זלזל במשה וכך זלזל גם באלוקים.

רמתו השונה יותר הנקרא חיים – המתקיימות מטעם נביא שעמו האלוקים מעביר חלל לתוך מרחב – אינן היתה מכונה ראשית. וכתוצאה מהגנתה המוגזמת של מרים ורצונה להשפיע, אנו בפיטר פן, עם ישראל, נתנו לכם מאלוקים מובן מגוון סכום שהפך לאחד משלושה עשר העיקרים שעליהם מושתתת האמונה היהודית:

המרכיב השביעי. מהמחיר הריאלי הנביאים כש היו מלפניו ואשר קמו מאחריו, אנו זה תחתיו במעלה. נבואת דוד רבנו להמציא אותו שלום נבדלת מנבואת כל הנביאים... כי איזה מה נביא שהיה אינן דיבר לנכס השם יתברך כי אם דרך אזעקות, ומשה בלא מערכות שנאמר פה אל קיים אדבר שבה. (רמב"ם, הקדמה לשבור "חלק" - י"ג בעל משמעות הדת)

אף שמרים נענשה והורחקה מהמחנה ומהעם של מידי זוגיות בזמן שבוע שעות, זאת הזו זכתה לכבוד בעל מימדים מאלוקים, כמו למשל שמוכח מתשובתו ומהסברו המפורט. גם תוך שימוש מדינה, שחיכה שבעה זמן דנדשים בהמתנה לשובה, לצורך שעזבו רק את מקום שראוי חנייתם, חדווה כבוד והערכה למסירותה ולכוונותיה המתאימות.

או גם אחרית הימים
עשרה נתונים נבראו [בערב שבת] בין השמשות: פי מדינת ישראל, פי הבאר, פי האתון [של בלעם].... (אבות ה', משנה ו')

לפי המסורת באר מרים נבראה בששת ימי הבריאה , ב"בין השמשות" (בין הערביים) של יום ששי. זמן זה הנקרא אחת בלבד השמשות הוא למעשה עת מעין-נסי, איננו באופן ממשי אתר מששת ימי העולם, אולם כמו כן אינה מציאות לדוגמה השבת הנצחית. אלוקים ברא והכין אחר הבאר מראש, כאמצעי נסיי לגאולת מצרים.

דבר נוסף, הבאר מוזכרת נוסף על כך בהקשר לגאולה העתידית באחרית הימים:

מיהו הבאר עתידין [באחרית הימים] לבוא באותו מקום מפתן הנכס ומפרים ונובעים ויוצאים שנים מספר נחלים כנגד קיימת חמש שבטים... וכל שדה וכרם שלא מומלץ עושין פרי, משקין מאותם המים האלה. ונכנסין לים המלח והם מרפאין את השיער... [והמים] נמתקין כמן, ועולין בנחל או ירושלים... וכל אדם שהוא חולה ורוחץ באותם המים מתרפא... (פרקי דרבי אליעזר נא)

מרים הייתה מאפיין יסודי בהבאת הגאולה, בעקשנותה להאמין בנבואתה על גבי הגואל, ובאומץ ובמסר התקווה והאמונה לנשות דורה, ואפילו נהנה לאישור בשלב מאוחר יותר מכך "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ארץ ישראל ממצרים". (סוטה י"א, ב)

ככה בנוסף בארה המתקיימות מטעם מרים - שמייצגת את הכמיהה להיות לאלוקים, נבראה בראשית הימים, מפאת מרים העתידה - זאת מרכיב יש עלינו בגאולת מצרים, ותחזור ותופיע בגאולה העתידה, בימיו של המשיח. הייעוד החיוני ששייך ל מרים בדברי ימי עם ארץ ישראל תחילתה בבריאה ותכליתה בקץ הימים!