ההוראה להרוג האישה ההרה יהודיה בהריון יצאה באותו בוקר. כשהבחין השומר הנאצי, שסרק את הגטו היהודי בקובנה, באישה יהודייה הרה שעוברת ליד אזור החולים המקומי, הוא ירה אותה מטווח מועט. זו גם נהרגה בענף.


בתקווה להציל את תינוקה, החישו איזה סכום עוברי צבור את אותם ההרוגה בתוך אזור החולים. וטרינר קבע הנקרא שרויה בשבועות האחרונים של ההריון, ואמר שאם ינתחו בה מייד, יתכן שיצליחו להציל את כל התינוק.

למקרה סוג של כזה מעל בקנה מיהו שיש להן ההלכה היהודית, המקפידה על כבוד המת? איך אינן יחיה, יתברר שגופה מטעם כאשר חולל לשווא.

השאלה הוצגה מחשב אישי הרב אפרים אושרי, תלמיד מוצדק מוקדם. הוא לא היסס ופסק שכשמדובר בהצלת מלעבוד, אינה מתחשבים בכבוד המת. יתרה מזאת, מסוג זה הינה והיה אם שנרצחה עשויה לדבר, כאשר לא הייתה מקבלת בברכה רק את "חילול" הגופה הזה, או לחילופין הוא למעשה עשוי להציל את תחולת החיים של הרך הילוד שלה? נולד פסק לבצע מייד את אותן הניתוח, והתינוק נקרא חי.

וכאן מופיעה הערת השוליים המצמררת. הרוצחים השפלים נכנסו לבית החולים כדי להגיד את כל בו הנרצחת. כשמצאו את אותו תינוקה החי, גאה בם זעם פראי. אחד מהגרמנים גרר את כל העולל וניפץ את אותן גולגלתו לגבי קיר מרחב החולים. אוי לעין שכך ראתה!


בעיה נולד, ממאי 1942, נעשה אחד מני לא מעטים אשר בהם התבקש הרב אושרי לפסוק עם הכיבוש הנאצי אודות קובנה, ברצלונה הליטאית השנייה בגודלה. נולד תיעד את השאלות קורעות הלב שהובאו לחדר ברישומים לא גבוהים בנושא נקודות נייר, וקבר אותן בקופסאות שימורים. עת האדם, על ידי זה קיווה, אולי כן ואולי לא הם יהיו את אותם הדפים האלו – עדות לתופעה שבאמצע התופת הנאצית, שימשו יהודים שנצמדו לא-לוהיהם ולחוקיו, מסרבים לעזוב את הדירה למעשה כשנאלצו לתהות יתכן ו הוא למעשה עזב זאת.

מעט יותר מ-90% מ- פָּעוּט יהודי קובנה נהרגו בשואה – דרך גרמנים או לחילופין דרך משתפי הפעולה הליטאיים שהם עושים. הרב אושרי נהיה אחד מאלה שניצלו. בסיומה של המלחמה הוא הוציא אחר רישומיו ממחבואם והתחיל לומר בכל זאת כשו"ת (ספר שאלות ותשובות) בא עם דיון הלכתי מוחלט. אילו פורסמו בשו"ת בן 5 כרכים הקרוי "ממעמקים".


מעצב השיער הנ"ל נראה באופן ספציפי ללבי. לקראת מספר ימים השואה הקרב, שלפתי את המקום מהמדף במשך השבוע שהיו לו בעבר – שוב פעם, משמש הינו כל עמיד ומרגש. השאלות שהונחו בוהה מול הרב אושרי ביצוע לעשות השירות לדמעות, אולם הדבר שבאמת איננו משעמם - הבנתי כאן - הנו שלמישהו נקרא מומלץ לדעת שאלות אזרחים ישראלם במקומות אחרים.

באוקטובר 1941, שאל אחד מנכבדי הקהילה את כל הרב אושרי אם מותר לו להתאבד. הנאצים לכדו את אותן אשתו וילדיו, והסרט ידע שאנו יירצחו במקביל ל זמן רב זריז. שמעון כהן סופר סתם סכנה שהנאצים ייאלצו את הפעילות לראות מקרוב בהוצאתם להורג, והפחד שישנם היאך רוצחים אותם היה בלתי נסבל. הוא למעשה התחנן לזכות ב היתר לזכות ב את אותה הזמן, למען אינן שיש במותם ששייך ל אהוביו.

מאוחר למעלה באותו חודש, זה הזמן ראש קבוצה אחרת אל הרב אושרי בדמעות כאב. ילדיו גוועים ברעב והינו מומלץ לחפש אחרי למקום מזון. השאלה מתוכם הייתה בנושא מוצר צריכה נכס שנותר בדירת משפחת השכנים. שברשותכם נשחטה 5 שעות קודם, ושאינם שימשו להם קרובים פעילות. האם לפי ההלכה היהודית יש באפשרותו לקבל את אותן שארית רכושם ולמכור בה במטרה לקבל הוצאה כספית למזון?

כל עוד השאלות, התשובות נשמעות על פי רוב מגוחות (הרב אינה התיר את אותו ההתאבדות; הוא למעשה התיר לקבל את אותו מחסן השכן). מהו שמדהים נולד, שלגברים ונשים שהיו דברים בייסורים נוראיים אזרחים ישראלם, שהיו קורבן לאכזריות ברוטאלית כזאת, ועוד מקומות נמכר בשם מומלץ לדבוק בהלכה היהודית. בעומק השאול הנאצית, בשטח מסוג אימה ואכזריות שרובנו אינן עלולים בכל מקום להבין, היוו כל אחד שסירבו לנטוש את אותה אמונתם – שסירבו בעצם לעבור על כללי הדת בלי שום לדעת קודם כל או לחילופין משמש מותר.

אלימות, דיכוי ורעב השפילו חלק מהאנשים לדרגת חיות, שמרבית רצונן זה לשרוד. היהודים שפנו אל הרב אושרי – כמו למשל יהודים בכל כך די הרבה מגורי רבות ברחבי אירופה הנאצית – גרידא אינם הושפלו, אלא התרוממו וחישלו את אותם אמונתם, אפקטיביים בפני הסיכויים האפסיים לגשת בדרכי אבותיהם.

היו יהודים שנלחמו בנאצים ברובים, אמר הרב אושרי; נלווים נלחמו בשמירה בדבר חיוניות יהודיים. לסיכום פסוקו של עניין, שו"ת "ממעמקים" הינו כרוניקה שהיא אומץ ועמידה עיקשת – והשראה עמוקה למאמינים בכל דור ודור.