שואה בדבר הקרח? קשה להאמין, אבל נולד איך שהוצג בתוכנית הריאליטי הרוסית הנפוצה "עידן הקרח", אם האלופה האולימפית וזוכת מדליית הזהב בהחלקה על הקרח, טטיאנה נבקה, והשחקן אנדריי בורקובסקי, ביצעו קטע מחול כשהם לבושים בבגדי אסירים במחנה ריכוז, בעלי טלאי צהוב המוצמד במידה מגוון לבגדיהם. בריקוד הינם מחייכים הינו לזאת באהבה בעודם מחליקים בזירה, רוקדים לצלילי שיר הפרמטר מהסרט "החיים יפים" (בביצועה ששייך ל הזמרת אחינועם ניני) לקול הכנסות הקהל. לבסוף הקטע, הגבר מנופף לשלום בעליצות ויוצא כשברקע נשמעים צלילי יריות.


זו המחזה גרוטסקית מטעם השואה, על פי רוב בלתי נסבלת לצפייה. ועדיין, תיאור ביזארי משמש של קורבנות ישמחו במחנה השמדה – הנוכחית התוספת התרבותית האחרונה להנצחת השואה ומהווה משפיעה על הזיכרון הקולקטיבי שברשותנו.


"אתם חייבים לראות מקרוב את זה! אף אחד לא הקטעים האהובים עליי!" על ידי זה פרסמה מעתה ואילך המחליקה טטיאנה נבקה לשקול האינסטגרם בשבילה. האלופה האולימפית לשעבר בהחלקה בנושא הקרח נשואה לדימיטרי פסקוב, דוברו מסוג הנשיא.

כנראה, קטע הריקוד נועד ללמד כל אחד בעת הזו על אודות השואה, סיכום גברת נבקה במדיה החברתית. בערוץ החדשות הרוסי RT הסבירו שהריקוד מטרתו "לחגוג את אותה הכבוד והרוח האנושיים".



רבים ומגוונים התלוננו שהקטע יוצאים אליו בחוסר טעם. מירי רגב, שרת התרבות, דיברה הקרוי לא מעטים כשאמרה, "מוטיבים מהשואה לא מתאימים למסיבות, אינו לריקוד ובכלל לא לתוכניות ריאליטי. אף אחד מששת המיליון אינם קרה במחול ומחנה ריכוז לא מחנה קיץ".


ועדיין, שאינם חרדיים שיבחו אחר הריקוד, הסבירו אשר הוא מחוות הוקרה לסרט האיטלקי חיי האדם יפים עקרונות 1997, במדינה אבא או אימא מעמידים חלל אל מול ילדם שזוועות מחנה הריכוז הן בעיקרם משחק הרשת. "ילדינו מוצאים לנכטון להרגיש ולזכור זמן רב איומה זו", סיכום טטיאנה נבקה. איליה אוורבוך, הכוריאוגרף היהודי שהיא הריקוד, מרקעים. "יצרתי המון קטעים בהתבסס בעניין המלחמה לכן נושאים יהודיים", הסביר.

"אני איננו בודד את התגובה הזו", אמר אנדריי בורקובסקי לרוסיה הזמן. "המהומה השלילית סביב ההופעה שלנו לא מוצדקת".

המחלוקת מזכירה דיונים סביב "החיים יפים" כאשר הוא הרים לראשונה לאקרנים. תמלולי - חברת תמלול מעטים העבירו ביקורת אודות הסרט לגבי באיזה אופן לא הציג רק את זוועות השואה, בשעה שאחרים שיבחו את השיער. תמימה ונציה, השתמשות שואה ששימש כיועץ לסרט, הסביר בזמנו, "הסרט בשלמותו קורה, באופן ספציפי מנקודת המבט מטעם האיטלקים... נוסף על כך אחת לא ניתן לציין בסרט הדבר באמת היווה באושוויץ". היו שהציעו להתיז בסרט ככלי חינוכי, כפי שנהוג שהציעה גברת נבקה בעניין קטע הטיפול האחרון בעניין הקרח בידה.

קשה להוסיף על אודות השואה. אולם ממש לא חסרים דיווחים באופן מיידי ראשונה לגבי חיי האדם ששייך ל בני העם היהיודי במחנות ההשמדה – דיווחים המשמשים ככלים חינוכיים מוצלחים.

במהלך סקר מיהו שנערך אל תוך 2014, הוא רק 54% מהאנשים במדינות שונות בעולם שמעו בעבר על השואה. שלא ייאמן, אבל קרוב לשליש, 32% מאלה ששמעו בדבר השואה, משערים השייך מתוארת בהגזמה או לחילופין הנקרא מיתוס.

המחליקה על הקרח טטיאנה נבקה כתבה, "ילדינו מוצאים לנכון להרגיש ולזכור הרבה זמן איומה זו". הזאת צודקת. אבל למרבה הצער, קטע החלקת שיער לגבי הקרח המביך לרכבת התחתית מוליך שולל את אותן הצופים ומציג את אותו השואה באור מוטעה יותר.